זוכרים את אביעד: לוחם שריון אמיץ ומלא שמחה שנפל בקרב
הרב הרצל וולנסקי ספד לאחיינו, סמל אביעד וולנסקי ז"ל, שנפל בלבנון. הוא סיפר על בחור מלא חיים, אמונה ואהבה למדינה.
היי לכולם,
אז בטח שמעתם על חיילים אמיצים שמגנים עלינו, ורצינו לספר לכם על אחד מהם: אביעד וולנסקי, זכרו לברכה (ז"ל – זה קיצור של "זכרו לברכה", דרך לכבד את מי שהלך לעולמו).
אביעד היה לוחם שריון צעיר, רק בן 21, מירושלים. הוא נהרג בקרב קשה בדרום לבנון ביום חמישי, ה-27 במרץ 2026. הוא נלחם באחד הכפרים שם, ובעצם מסר את חייו כדי להגן על ביטחון המדינה שלנו.
אביעד היה לוחם שריון – אתם יודעים, חייל שמשרת בחיל השריון ומפעיל טנקים. כולם אהבו אותו מאוד. ביום שישי למחרת, דודו של אביעד, הרב הרצל וולנסקי, נשא דברים לזכרו (זה נקרא "הספד") וסיפר על בחור ממש מיוחד. הוא תיאר את אביעד כמי שהיה מלא בשמחה, באמונה עמוקה ובאהבה גדולה למדינת ישראל. אביעד ידע בדיוק למה הוא נלחם ולא פחד לעמוד מול הסכנות.
מה שהופך את הסיפור של אביעד לממש נוגע ללב, זה שהוא נקרא על שם דוד אחר שלו, שנהרג בפיגוע טרור לפני 24 שנים. המשפחה של אביעד כבר חוותה אובדן כואב בעבר, וגם הפעם הם מתמודדים עם צער עצום, אבל הם ממשיכים לזכור את אביעד בגאווה גדולה. הם מאמינים שהדרך שלמענה הוא נלחם הייתה צודקת, ומדגישים כמה חשובה האחדות בעם ישראל, במיוחד בזמנים קשים כאלה.
אביעד למד בישיבה (שזה מוסד לימודים תורני) והתגייס לצבא יחד עם חבריו. הוא בחר לשרת כלוחם שריון, תפקיד שדורש המון אומץ לב, נחישות ומסירות. הסיפור שלו מזכיר לנו את המחיר הכבד של המלחמה ואת ההקרבה העצומה של חיילים כמוהו.
הסיפור של אביעד וולנסקי, זכרו לברכה, הוא תזכורת חשובה לכולנו. הוא מלמד אותנו על ערכים כמו אומץ לב, מסירות למדינה ואמונה חזקה. הסיפור שלו ממש מעורר השראה ומחזק את תחושת הגאווה הלאומית שלנו, ומזכיר לנו כמה חשוב לתמוך בחיילים שלנו ובמשפחותיהם. אז איך נוכל כולנו, כל אחד בדרכו, להמשיך ולשמור על האחדות שאביעד כל כך האמין בה?
מילה לא ברורה?
