הצעת חוק לצמצום סמכויות בג"ץ עברה קריאה טרומית בכנסת
הצעת חוק חדשה המבקשת להגביל את ביקורת בג"ץ על חוקי יסוד עברה שלב ראשון בכנסת, תוך עוררות מחלוקת ציבורית ומשפטית.
הצעת חוק לצמצום סמכויות בג"ץ עברה קריאה טרומית בכנסת
הצעת חוק חדשה המבקשת להגביל את ביקורת בג"ץ על חוקי יסוד עברה שלב ראשון בכנסת, תוך עוררות מחלוקת ציבורית ומשפטית.
ביום שני, 6 באפריל 2026, אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית המבקשת לצמצם את יכולתו של בית המשפט העליון לבחון חוקי יסוד. ההצעה, שהוגשה בשבוע שעבר על ידי חבר הכנסת דוד לוי ממפלגת הליכוד, זכתה לתמיכה רחבה מצד חברי ה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בן-שבת, הביעה התנגדות נחרצת לקידום החוק, והזהירה כי הוא עלול לפגוע בעקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית בישראל. לעומתה, שרת המשפטים שרה כהן תמכה במהלך, וציינה כי הוא משקף את רצונם של אזרחי המדינה כפי שהתבטא בבחירות האחרונות.
המהלך הנוכחי אינו מנותק מההיסטוריה הקרובה. הוא מגיע לאחר ניסיונות קודמים לשינוי מערכת המשפט בשנת 2023, אשר עוררו גל מחאות ציבוריות חסר תקדים ברחבי ישראל. אותן מחאות הובילו בסופו של דבר להקפאת חלקים מהחקיקה המתוכננת. הוויכוח על היחסים בין הרשות המבצעת והמחוקקת לבין הרשות השופטת, ועל היקף הביקורת השיפוטית, נמשך למעשה שנים רבות.
הצעת החוק הנוכחית היא חלק ממאמציה המתמשכים של ה להגביל את כוחה של הרשות השופטת ולשנות את האיזון הקיים בין הרשויות. צעדים אלו עולים בקנה אחד עם הבטחות שניתנו במצעי בחירות קודמים של מפלגות ה.
קידום החוק צפוי להוביל לדיונים סוערים בוועדות הכנסת, ועלול להגביר את המתח הקיים בין הרשויות השונות. בנוסף, ישנו חשש כי המהלך יעורר מחדש מחאות ציבוריות נרחבות, בדומה לאלו שנראו לפני שלוש שנים. להשלכות אלו עלולה להיות השפעה גם על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל יציבותה הפנימית.
האם המהלך הנוכחי יוביל לשינוי מהותי במבנה המשטר בישראל, או שמא ייתקל שוב בהתנגדות ציבורית ומשפטית שתעצור את קידומו? השבועות הקרובים יכריעו את כיוון ההתפתחות.
